ברוכים הבאים לאתר ההצבעה של הפרס הישראלי
לביקורת התקשורת שנת תשע"ג - 2013 על שם אברמוביץ'
הפרס מעונק עבור תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל.

ההצבעה תימשך בין התאריכים
כד' טבת - יד' שבט 6-25/1/13



הזוכים בפרס בעשור שנותיו
(הוקרן בטקס הפרס בתש"ע)





לחצו לצפיה במבחר קטן מפעילויות האגודה

ברוכים הבאים לאתר ההצבעה של הפרס הישראלי
לביקורת התקשורת שנת תשע"ג - 2013 על שם אברמוביץ'
הפרס מעונק עבור תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל.

ההצבעה תימשך בין התאריכים
י'-כז' בטבת תשע"ג 5-22/1/13



מבחר קטן מפעילות
"האגודה לזכות הציבור לדעת"





לחצו לצפיה הזוכים בפרס בעשור שנותיו

האגודה לזכות הציבור לדעת

"האגודה לזכות הציבור לדעת" עוסקת בביקורת על התקשורת הישראלית למעלה מ-15 שנה. "לדעת" נוסדה בשנת 1995, ומטרתה לקדם את האתיקה, ההגינות והמקצועיות של אמצעי התקשורת בישראל. לשם מימוש מטרה זו, האגודה מטפלת בפניות הציבור הרחב, פעילה במישור הפרלמנטרי, עורכת מחקרים ומעניקה פרסים בנושא ביקורת התקשורת.

מטרות האגודה לזכות הציבור לדעת

  • ביצור ומימוש הדמוקרטיה הישראלית על ידי מסירת מידע אמין לצבור על אמצעי התקשורת השונים ועל מידת עמידתם בכללי האתיקה, ההגינות והאובייקטיביות.
  • קיום ביקורת ומעקב שיטתי על אמצעי התקשורת וחשיפתם של הטיות תקשורתיות פוליטיות ותרבותיות.
  • העמקת מעורבות הצבור והמוסדות האחראיים בשמירה על כללי האתיקה העיתונאית, והגנה על האזרח הפרטי בפני ניצול כוחה הגובר של התקשורת כנגדו.






נשיא: השגריר לשעבר
עו"ד ד"ר מאיר רוזן




יו"ר:
פרופ' אלי פולק




מנכ"לית:
גב'נילי בן גיגי-וולף

נשיאים בעבר: השר ד"ר יובל שטייניץ
השר ד"ר עוזי לנדאו
השגריר לשעבר מר זלמן שובל

חברי נשיאות

פרופ' ישראל (רוברט) אומן
ד"ר מור אלטשולר
מר ארז ביטון
עו"ד ד"ר יעקב ווינרוט
גב' גאולה כהן
מר אייל מגד
פרופ' גבריאל מוקד
פרופ' עמי מעייני
עו"ד אברהם (אייבי) נאמן
מר יונתן רוזנבלום
אלוף (מיל.) אורן שחור
מר נתן שרנסקי

חברי הנהלה

פרופ' אלי פולק - יו"ר
ד"ר מור אלטושלר
מר משה אלפי
מר יוסי בירנבאום
ד"ר משה גולדברג
מר מתי דוד
מר ישראל מידד - סגן יו"ר
גב' דפנה נתניהו
מר רמי סדן
מר אמנון ליכטנשטיין
הגב' יבגנייה קרבצ'יק

ועדת ביקורת

מר צבי נובמבר
עו"ד צבי רוטנברג

כי אנחנו לא מתעצבנים בלי סיבה...


"בעל זיכיון יבחין בשידוריו הבחנה ברורה בין דיווח עובדתי לבין הבעת דעה,פרשנות או ניתוח של מידע."

הפרס הישראלי לביקות התקשורת ע"ש אברמוביץ הוא פרס שנתי אותו מעניקה
"האגודה לזכות הציבור לדעת".
הפרס מוענק עבור תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל.
תרומה העשויה להתממש אם ע"י עיסוק עיתונאי או פובליציסטי בביקורת, אם על ידי יצירת בימות נאותות ומתן פתחון פה ראוי לביקורת, ואם על ידיפעולה להגבר הפלורליזם התקשורתי ומניעת מונופליזם. מטרת הפרס לעודד את התקושרת הישראלית להיפתח לביקורת, הן על ידי חבריה והן על ידי גורמים חיצוניים כגון אנשי רוח, אנשי אקדמיה ואישי ציבור

גובה הפרס הוא 5,000 דולר.
הפרס מוענק באדיבותם של מר קנת והגב' נירה אברמוביץ'.


מר אברמוביץ' הינו שותף מייסד של חברת NGN capital [new global network]

תקנון הפרס תשע"ג 2013

החל משנת תש"ס (2000) מעניקה נשיאות "האגודה לזכות הציבור לדעת" את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ.

  1. הפרס יוענק ל- 2 אישים/גופים על תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל.
  2. נשיא האגודה ימנה ועדת שיפוט מצומצמת וכן את יו"ר האגודה כנציגה בוועדה.
  3. יו"ר ועדת השיפוט יהיה נשיא הכבוד של האגודה. במידה והדבר לא יתאפשר, הוא ימנה מחליף מבין חברי הועדה.
  4. תרומה עשויה להתממש אם על-ידי עיסוק עיתונאי או פובליציסטי בביקורת, אם על-ידי יצירת במות נאותות ומתן פתחון-פה ראוי לביקורת, ואם על-ידי פעולה להגברת הפלורליזם התקשורתי ומניעת מונופוליזם.
  5. גובה הפרס הינו 5,000$ (על פי השער היציג של הדולר ביום טקס הפרס).
  6. הפרס לא יינתן לאותו אדם שנתיים ברציפות.
  7. כל אדם רשאי להציע מועמד או מועמדות לפרס.
  8. את הצעת המועמדות יש להגיש בכתב, מודפס ומנומק עד לתאריך שיפורסם ע"י האגודה. ניתן לשלוח את המועמדות בפקס או בדואר רגיל או בדואר אלקטרוני.
  9. מבין כלל המועמדים שיוגשו, תבחר ועדת השיפוט בין חמישה לעשרה מועמדים שיעלו לשלב הגמר.
  10. מועמדים אלה יפורסמו באתר אינטרנט מיוחד שמיועד לכך, בהסכמתם.
  11. לציבור תינתן ארכה של שבועיים עד שלושה שבועות כדי לבחור במועמד אחד לפרס באמצעות אתר האינטרנט שיוקם למטרה זו. המועמד שיקבל את מירב הקולות יקבל את אחד משני הפרסים.
  12. כל אדם בעל תעודת זהות ישראלית רשאי לבחור פעם אחת בלבד. האגודה תעשה את מירב המאמצים כדי למנוע כפל קולות. לשם כך רשאית האגודה לדרוש מכל מצביע פרטים מזהים.
  13. לאחר בחירת המועמד על ידי הציבור, תתכנס הועדה ותבחר את המועמד השני.
  14. בחירת הקהל תתבצע מתוך המועמדים שיעלו לשלב הגמר. בחירת ועדת השופטים אינה מוגבלת למועמדים שעלו לשלב הגמר הפתוח לציבור.
  15. במקרה של שוויון קולות מוחלט בין שני מועמדים או יותר ב'בחירת הקהל', ההחלטה על הזוכה תתבצע ע"י הצבעה דמוקרטית של ועדת השופטים.
  16. במידה של שוויון בוועדת השיפוט יכריע קולו של יו"ר הוועדה.
  17. רשאית ועדת השופטים להחליט כי בשנה מסוימת אף אחד מן המועמדים אינו ראוי לפרס.
  18. חברי הנשיאות, יו"ר האגודה, חברי הנהלתה ומנכ"ל האגודה אינם יכולים להיות מועמדים לפרס.
  19. שינויים בתקנון יהיו כפופים לאישור הנשיאות והנהלת האגודה.
  20. הפרס יוענק לזוכים, בכפוף להשתתפותם האישית בטקס קבלת הפרס במועד שנקבע.
  21. במידה ונבצר מהזוכה בהצבעה הפתוחה למלא אחר התנאים הנדרשים לקבלת הפרס כפי שפורט בסעיף- 19, בעל מספר ההצבעות הרב ביותר מיד לאחריו יהיה הזוכה, תחת אותם תנאים.
דר` דרור אידר נרי אבנרי חני לוז

איתמר לוין אתר פרספקטיבה
חזרה

איתמר לוין



בחירת מועמד

לבחירת המועמד מלאו את הפרטים הבאים:







אנא מלא את כל השדות המסומנים באדום







איתמר לוין

יליד ת"א. נשוי ואב לשלושה החל את דרכו העיתונאית החל בשנת 1989 בעיתון גלובס ושימש בו במגוון תפקידים עד 2006. משמש ככתב משפטי בכיר ובעל טור באתר News1 שבעריכת יואב יצחק החל מ-1995 פרסם מאות כתבות, תחקירים ומאמרים בנושא השבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה. בגין פעילות ענפה זו זכה במהלך השנים בפרסים וציונים לשבח מהסוכנות היהודית, "בני ברית", "יד ושם" וארגון אומ"ץ. תחקירים בולטים נוספים שכתב לוין: הליקויים במערכות הייעוץ בבנקים לרכישת קרנות נאמנות (1991); קניית קולות במגזר הערבי בבחירות לכנסת ה-13, בניגוד לחוק (1992); האימפריה הכלכלית שהקימה תנועת חב"ד (1992); אי-גילוי נאות בדיווחי חברות בורסאיות (1993); ליקויים באסיפות כלליות של חברות ציבוריות הרשומות למסחר בבורסה (1993); האמת על פרשת רמי דותן (1993).

בכתיבתו ב-News1 מרבה לוין לעסוק בנעשה בכלי התקשורת המרכזיים בישראל, ומצביע בגילוי לב ובאומץ על תקלות וליקויים בפעילותם. הוא עומד על שיקולים זרים המניעים אמצעי תקשורת, מפנה את תשומת הלב להטיות פוליטיות ומסחריות, מנתח מגמות בשוק התקשורת הישראלי – ועושה כל זאת ללא משוא פנים ותוך התעלמות מהמחיר האישי והמקצועי שהוא עלול לשלם בעתיד על אמירתה של אמת זו.
אודות איתמר לוין בויקיפדיה

דוגמאות למאמרים:

חזרה

ד"ר דרור אידר



בחירת מועמד

לבחירת המועמד מלאו את הפרטים הבאים:







אנא מלא את כל השדות המסומנים באדום

ד"ר דרור אידר

ד"ר דרור אידר הינו פובליציסט. מאמריו מתפרסמים בעיקר בעיתון "ישראל היום". אידר ידוע בטוריו הבלתי מתפשרים בכל הנוגע לתקשורת, ממשלה, כלכלה ופוליטיקה.
במאמריו, אינו מהסס ד"ר אידר להשמיע קול שונה, רענן ואמיץ, גם בתחום ביקורת התקשורת הישראלית. להלן כמה ממאמריו

חזרה

חני לוז



בחירת מועמד

לבחירת המועמד מלאו את הפרטים הבאים:







אנא מלא את כל השדות המסומנים באדום

חני לוז

הגב' חני לוז מקדישה מזה שנים רבות את מיטב מרצה וזמנה לעשייה בתחום ביקורת התקשורת ומשתתפת בדיוני וועדות הכנסת לקידום חקיקה ושינוי פני התקשורת בישראל. לפני 6 שנים ייסדה חני את תדמי"ת - המרכז לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית ובאמצעותו יוזמת, מקדמת ומנהלת את מטרות המרכז למניעת פוליטיזציה של הדיווחים במדיה הישראלית. תדמי"ת פועלת במסגרת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. אתר תדמי"ת מבצע בין היתר מעקב אחר תחנת גלי צה"ל ומהווה מאגר חשוב וייחודי להתבטאויות חד-צדדיות ומגמתיות בגל"צ

חומרים שהיא אספה שימשו לא אחת לביקורות נוקבות על התקשורת דוגמת מאבק 'ישראל שלי' בגל"צ ודוגמאות נוספות כפי שניתן לראות בקישור הבא של הפורום המשפטי למען א"י

כמו כן, מנהלת חני דף פייסבוק "אין עניין לציבור - מה שהתקשורת הסתירה ממך" בו היא מפרסמת ידיעות תקשורתיות שאינן מגיעות למדיה המרכזית ומעלה לכותרות את הקורה ביהודה ושומרון ובכלל

לחני, פינת ביקורת תקשורת ב"גלי ישראל" בכל יום שישי בין השעות 11:00-13:00 וכן אייטם שבועי בעיתון "בשבע" במדור 'מיקרוסקופ' מזה כ-4 שנים.

 

בעבר כתבה חני טור ביקורת תקשורת במקור ראשון במשך 4 שנים, וכן ב"הצופה" - 4 שנים. עוד דוגמאות ניתן לראות כאן

חזרה

נרי אבנרי



בחירת מועמד

לבחירת המועמד מלאו את הפרטים הבאים:







אנא מלא את כל השדות המסומנים באדום

נרי אבנרי

נרי אבנרי הוא ארכיון תקשורתי עצום של איש אחד. ברשותו אלפי הקלטות אודיו ווידאו ועליו מבוסס אתר האינטרנט "ארכיונרי" אשר עוסק בקטעים אשר כדבריו 'התקשורת מעדיפה לגנוז'. מר אבנרי טוען כי התקשורת הישראלית עושה מלאכתה רמייה, והוא מתחייב להוכיח זאת.

חזרה

אתר 'פרספקטיבה'



בחירת מועמד

לבחירת המועמד מלאו את הפרטים הבאים:







אנא מלא את כל השדות המסומנים באדום

אתר 'פרספקטיבה'

אתר 'פרספקטיבה' מנטר ומנתח דיווחים, כתבות ומאמרים המופיעים בכלי תקשורת ישראליים ובין-לאומיים, ומוקדש לקידום דיווח מדויק ומאוזן על ישראל והמזרח התיכון. אי-דיוקים ממקורות ישראליים מוצאים את דרכם גם לכלי תקשורת בין-לאומיים. בימים אלה, בהם כל פעולה של ישראל מנותחת ומבוקרת תחת מיקרוסקופ דעת הקהל הבין-לאומי, חוסר דיוק וחוסר אחריות של כלי תקשורת ישראליים מנוצלים לרעה במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל. ישראלים רבים שותפים, הן במזיד והן בשוגג, למתקפה זו. חמורה במיוחד ההישענות על אי-דיוקים, סילופי עובדות, השמטות ועיוותים בשעת כתיבת ידיעה עיתונאית על הנעשה בארץ.

מטרות 'פרספקטיבה':
לעקוב, לחשוף ולרכז במקום אחד אי-דיוקים וסילופים המופיעים בתקשורת הישראלית.
ליצור מודעות אצל ציבור הקוראים/צופים/מאזינים לנושא חשוב זה והשפעתו על מצבה של ישראל.
ליצור קשר עם עיתונאים ועורכים על מנת לתקן את הדרוש תיקון ולמנוע את הישנות הטעויות.

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת- זוכים ופועלם

כל הציטוטים הם מנימוקי הוועדה ומופיעים בהודעות לעיתונות על הזוכים בפרס מטעם "האגודה לזכות הציבור לדעת", למעט בשנת 2002.

הזוכים לשנת 2000 :

  • יואב יצחק- "יואב יצחק הוא ביקורת התקשורת בהתגלמותה ולא רק בכתיבתו ובדבריו- אלא בראש ובראשונה בעצם התנהגותו וצעידתו כנגד הזרמים השולטים בברנז'ה העיתונאית וכנגד הכוחות העסקיים השולטים בה גם יחד".
  • מתי גולן- מתי גולן, בתוכניתו "דוקומדיה", המשודרת הן ב"קול ישראל" והן בערוץ 1, חולל שינוי מהותי בכל הקשור לביקורת התקשורת בישראל. באומץ לב, העלה מתי גולן נושאים חשובים, הטעונים תיקון בתחום התקשורת.

הזוכים לשנת 2001 :

  • אמנון דנקנר- "בשנה האחרונה הוכיח אמנון דנקנר שהוא אינו מהסס לגעת במוסדות המקודשים ביותר של החברה הישראלית. במספר פרשיות שהסעירו את המדינה בשנים האחרונות הביע אמנון דנקנר עמדות המנוגדות לאלה של עמיתיו לעיתונות. מתוך אמונה בצדקת דרכו יצא להגנתם של אישים ואוכלוסיות שלא זכו לאהדת הברנז'ה העיתונאית. אמנון דנקנר היה בין הראשונים בקרב עיתונאי השמאל שפקפק בקול רם בתהליך הסכם אוסלו ואף הגן על זכותם של המתיישבים היהודים ביש"ע ובחבל עזה ליחס הוגן מצד התקשורת, על אף שדעתו חלוקה עמם בנושא המדיני."
  • אמנון לורד - "מר אמנון לורד הוא דוגמה למופת של איש תקשורת שסירב לעשות שקר בנפשו ובחר לסכן מקור פרנסה, מוניטין ומעמד חברתי לטובת הדברים שהוא מאמין בהם. הטור השבועי של אמנון לורד בעיתון מקור ראשון, "נגד הרוח", מוביל קו עקבי של ביקורת נגד הרוח הכללית השלטת בתקשורת הישראלית. טוריו תוקפים את נטיותיה הטוטליטריות של התקשורת בישראל ואף משמשים במה חשובה לביקורת על הנעשה ברשויות השידור הציבוריות ועל אופן התנהלותן."

הזוכים לשנת 2002 :

  • עירית לינור - "עירית לינור זכתה בפרס בעקבות מכתב ששלחה למערכת עיתון "הארץ", בו הודיעה על ביטול המנוי עקב מה שהגדירה "מחסור בציונות והזדהות מוגזמת עם הפלסטינים, יותר מאשר יהודים מסוימים"‏.
  • קלמן ליבסקינד - "התחקירן ליבסקינד זכה בזכות שתי כתבות שפרסם ב"מעריב", ובהן הפריך, לכאורה, טענות עיקריות בתחקירו של מקבילו מ"ידיעות אחרונות", מרדכי גילת"‏. ליבסקינד חשף שיטות עבודה פסולות, מצג חלקי ומעוות של עובדות אשר גרמו עוול לשורה של אנשים תמימים.

הזוכים לשנת 2003 הם:

  • חגי סגל - "סגל פרסם לאחרונה מאמרים בכלי תקשורת מובילים, בהם מתח ביקורת מהותית על התקשורת הישראלית. ואולם, גולת הכותרת של ביקורתו על התקשורת, היא ה'מונכון' של ערוץ 7. מדובר במילון "מכבסת מילים" של התקשורת, בעיקר בתחום המדיני-פוליטי, המציע מונחים אלטרנטיביים לאלה המקובלים בתקשורת.
  • בן-דרור ימיני - "כעורך מדור הדעות במעריב, מתח ביקורת עקבית ונוקבת על התקשורת הישראלית. כך למשל, קבע במאמר שפורסם לאחר בחירות 2003, כי הציבור הישראלי איבד אמון בתקשורת בשל ניסיונה להשפיע על תוצאות הבחירות. כדוגמה, נתן את התנהלות עיתון "הארץ", שפרסם בהרחבה את פרשת סיריל-קרן שהייתה פרי הדלפה מגמתית ומכוונת בחירות של הפרקליטה, עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ'. כן הוסיף, כי עיתון "הארץ" אשר דיווח לקוראיו על החשדות שהועלו כנגד ראש הממשלה, אריאל שרון, פסח משום מה על החשדות שהועלו כנגד עמרם מצנע".

הזוכים לשנת 2004 הם:

  • ד"ר אסתר הרצוג - "הסוציולוגית ד"ר אסתר הרצוג היא פעילה חברתית המנהלת מאבק וולונטרי עקבי ורב שנים להגנה על זכויות נשים ולמניעת פגיעה בגופן ובכבודן של נשים במסגרת התקשורת...(ע"י מתן) חוות הדעת המקצועיות - שנושאן הנזק החברתי הכרוך בהתרת שידורי טלוויזיה בעלי גילויי אלימות ומין - אותן מציגה הד"ר הרצוג בפני פורומים שונים - כדוגמת ועדות הכנסת.
  • עמוס כרמל - "מאמציו הממושכים והאמיצים להביא לגיוון ולאיזון בין הדעות הנדפסות בדף היומי שבעריכתו. בזכות מקצועיותו ויושרתו של כרמל נעשה המדור הפובליציסטי של "ידיעות אחרונות" לבימה פלורליסטית יותר, בה נשמעות בחופשיות דעות שונות בציבוריות הישראלית.

הזוכים לשנת 2006 הם:

  • ינון מגל - "על נכונותו לבקר עיתונאית עמיתה (אילנה דיין בפרשת סרן ר'), שהיא בבחינת 'אורים ותומים' בתקשורת, וכן על האומץ לתקוף חזיתית את התקשורת כולה.
  • קרוליין גליק - "בזכות חתירתה להשגת תקשורת מקצועית והוגנת ובזכות ביקורתה הנוקבת את מערכות התקשורת הגדולות במדינה...."

הזוכים לשנת 2007 הם:

  • יעקב אחימאיר - "היה מהראשונים והבולטים מבין אנשי התקשורת אשר העבירו ביקורת על אופן התנהלותה של התקשורת, בעת מלחמת לבנון השנייה. אחימאיר קרא להקמתה של ועדת בדיקה מטעם מועצת העיתונות ובכך עודד את הדיון בנושא".
  • אריה אבנרי - "יצא פעם אחר פעם כנגד שתיקת התקשורת בנושאים שונים, כדוגמת פרשיות אולמרט, ולא התיירא לתקוף עיתונאים וקולגות בביקורת קשה. אבנרי אף חשף ופעל כנגד גילויי שחיתות בתוך התקשורת עצמה."

הזוכים לשנת 2008 הם:

  • יבגנייה קרבצ'יק - יבגנייה קרבצ'יק, עיתונאית הכותבת בשפה הרוסית. קרבצ'יק כותבת אודות נושאים כואבים ובוערים בתקשורת הישראלית ובמקביל מבקרת את התקשורת הישראלית על אי טיפולה בנושאים אלו. מתחה ביקורת על כך שחלק ניכר מהעיתונות הישראלית הפך, מכלב השמירה של הדמוקרטיה וחופש הביטוי, ל"עיתונות חצר" שניזונה מהדלפות ומשרתת אך ורק את השלטון
  • נחום שחף - שחף ערך תחקיר, שממנו עולה כי מוחמד א-דורה, הילד הפלסטיני שנהרג בתחילת האינתיפאדה, לא נורה על ידי חיילי צה"ל וכי למעשה מותו בוים על ידי צוות צילום פלסטיני של רשת הטלוויזיה הצרפתית פראנס 2. התחקיר של שחף עומד כיום במרכז משפט דיבה בצרפת, שמתנהל ביוזמת רשת הטלוויזיה.

הזוכים לשנת 2009 הם:

  • מטה מאבק היוצרים - "המאבק האגרסיבי המנוהל בידי ארגוני היוצרים כנגד תהליכים בתקשורת הישראלית, הינן מהפעולות הבולטות ביותר לביקורת התקשורת בשנה החולפת".
  • ד"ר דוד צנגן - "מאבקו האישי והציבורי של הד"ר צנגן בסרט "ג'נין ג'נין" ביוצר הסרט ומפיציו הינן מופת למלחמה אמיצה ועיקשת של אדם אחד למען אתיקה ויושרה ביצירה הקולנועית הישראלית".

הזוכים לשנת 2010 הם:

  • משפחתו של סרן ר' - הגישו תביעת דיבה נגד העיתונאית ד"ר אילנה דיין ונגד "טלעד", בכך הם החליטו שלא להבליג על עיוות המציאות והשימוש במניפולציות אלא להיאבק על שמם. תביעתם חשפה התנהלות עיתונאית נואלת המוותרת על אובייקטיביות, הגינות ומקצועיות למען סיפור. "מופת למלחמה עיקשת של אנשים מהשורה למען יושרה בעשייה העיתונאית".
  • עמוס רגב - עורך החינמון "ישראל היום" - "העיתון אותו עורך רגב חולל מהפכה של ממש במפת העיתונות המודפסת, בתוך זמן קצר יחסית... מלחמה בכמעט מונופול אשר שלט עד היום בעיתונות".

הזוכים לשנת 2011 הם:

  • לאטמה - לראשונה, אחד משני הזוכים בפרס ביקורת התקשורת נבחר ע"י הציבור הרחב. בהצבעה השתתפו למעלה מ-4,000 מצביעים ואתר האינטרנט הסאטירי "לאטמה" הגיע למקום הראשון בפער גדול משאר המועמדים. "לאטמה הוא אתר אינטרנט ישראלי העוסק בביקורת תקשורת מתוך אוריינטציה סאטירית. מייסדת האתר והעורכת הראשית היא העיתונאית והחוקרת קרולין גליק והוא מנוהל על ידי מר שלמה בלס. מטרת האתר כהגדרת הפועלים בו: לשפר את השיח הציבורי בישראל באמצעות חשיפה של כשלי מערכת החדשות והעיתונות בכלל, ובכך גם לפרוץ דרך לעמדות ופרשנים נוספים. פעילות האתר מורכבת מידיעות כתובות המתעדכנות מספר פעמים ביום וממהדורת חדשות אינטרנט סאטירית העולה מידי שבוע בשם "מהדורת השבט". עורכי התוכן באתר הם שוקי בלס ואבישי עברי והתסריטאי הראשי הוא טל גלעד. הביקורת נוגעת בסוגיות אמינות הדיווח החדשותי, הטיית עובדות מגמתית, בורות ורשלנות של כתבים וניסוח מוטה עמדה פוליטית. מאז עלה לאוויר בסוף 2008 נמצא האתר במגמת עלייה מתמדת עם מאות אלפי גולשים בחודש וערוץ יוטיוב מהנצפים ביותר בישראל. לאטמה אף קצרה הצלחות בינלאומיות עם להיט ההסברה We Con TheWorld ומספר להיטים שבאו בעקבותיו".
  • חאלד אבו טועמה - "העיתונאי והפובליציסט, חאלד אבו-טועמה, מסקר בעין ביקורתית את המתרחש ביהודה ושומרון וכן את פעילותה של הרשות הפלסטינית ללא כחל וסרק. הוא בא עם גישה מרעננת ומספק לא פעם מידע שונה מעמיתיו. מר אבו-טועמה אינו מהסס לגעת בעצבים החשופים ובנושאים הרגישים שבתחום סיקורו, ובשל כך אף קיבל איומים על חייו. במקביל הוא מותח ביקורת חריפה על עיתונאים המסקרים את הסכסוך ואשר לטענתו כותבים מתוך בורות עמוקה ולעיתים מטים את המידע המדווח על ידם בהתאם לדימוי הרצוי והמקובל".

הזוכים לשנת 2012 הם:

  • דבורית שרגל - כתיבתה של העיתונאית (לשעבר) דבורית שרגל, עורכת הבלוג velvetunderground, מציגה מסירות והשקעה עצומה באופן יוצא דופן לביקורת התקשורת הישראלית. הביקורת המושמעת מדי יום בבלוג הן ע"י הכותבת והן ע"י כותבים אורחים הופכת לא פעם לשיח בקרב העוסקים בתחום ומשפיעה על התנהלותם. במיוחד ראויה להערכה הסקירה היומית שלה את רוב העיתונות. ניתוחה מעמיק, משווה בין כלי תקשורת שונים ומהווה תרומה חשובה לעוסקים בתחום. הפרס ניתן לה על האומץ לחשוף ולהעיר בפני עמיתים לשעבר את אי דיוקם ואת הטיותיהם, ללא מורא, ללא משוא פנים וללא תמורה.
  • איילת שקד - "ישראל שלי" - גם השנה ניתנה הזדמנות לקהל לבחור מועמד אחד מתוך השניים, שיזכו בפרס ביקורת התקשורת. באגודה מסבירים כי הם רואים חשיבות בכך שציבור צרכני התקשורת מביע באופן ממשי את דעתו ובוחר במי שלדעתו ראוי לקבל את הפרס. השנה הצביעו למעלה מ4,000 איש. הגב' שקד כמייצגת "ישראל שלי", זכתה במרב הקולות ובהפרש ניכר משאר המועמדים. הגב' איילת שקד הקימה בתחילת 2010, יחד עם נפתלי בנט, את תנועת "ישראל שלי", ומאז עומדת בראשה. ע"י המציעים את מועמדותה, צוין כי תרומת "ישראל שלי" לביקורת התקשורת מתבטאת הן בהעברת ביקורת ישירה על התנהלות גופי התקשורת והן במתן חשיפה ופרסום לנושאים שהתקשורת בוחרת, לטענתם, להתעלם או להחביא.

בחירת מועמד

לבחירת המועמד מלאו את הפרטים הבאים:








אנא מלא את כל השדות המסומנים באדום
עמוד ראשי
חזרה